איתן כבל החל לכהן כחבר בכנסת הארבע-עשרה בשנת 1996 ומכהן בכל הכנסות מאז ועד היום. בכנסות השש-עשרה, השבע-עשרה והתשע-עשרה, כיהן כיושב-ראש סיעת העבודה, כמזכ”ל מפלגת העבודה, כשר הממונה על רשות השידור, כחבר ועדת החוץ והביטחון של הכנסת וכיושב-ראש ועדת המשנה למוכנות צה”ל. בכנסת העשרים נבחר לכהן כיושב-ראש ועדת הכלכלה וכיו”ר ועדת החקירה לחקר מתן אשראי ללווים עסקיים גדולים (ועדת הטייקונים).
כבל נולד ב-23 באוגוסט 1959 בראש-העין להורים אשר עלו מתימן עשור קודם לכן. בוגר מחזור כ”ט בישיבה התיכונית מדרשיית ”נועם” בפרדס-חנה, למד בישיבת הנגב בנתיבות והחל ללמוד לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים. בטרם נבחר לכנסת מילא שורת תפקידים פוליטיים וציבוריים – עוזר ויועץ לשר החקלאות, עוזר אישי ליושב-ראש מפלגת העבודה שמעון פרס, יועץ מקצועי ואישי לשר הבינוי והשיכון ויושב-ראש אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים. כבל שירת כלוחם בצנחנים, ושירת במילואים כסמל מחלקה בחטיבה. גם לאחר שנבחר לכנסת הוא משרת ברציפות בחטיבת המילואים של הצנחנים עד היום. הוא נשוי לנועה ואב לארבע בנות. מתגורר בעיר הולדתו ראש-העין.
בחודש יוני 2005 נבחר כבל בידי חברי מפלגת העבודה לתפקיד מזכ”ל המפלגה וחילץ אותה ממשבר כלכלי גדול שהייתה נתונה בו. במאי 2006, עם הקמת הממשלה ה-31, הוא מונה לשר הממונה על רשות השידור. כשנה לאחר מכן, במאי 2007, התפטר כבל מהממשלה, יום לאחר הגשת דוח הביניים של ועדת וינוגרד לבדיקת מלחמת לבנון השנייה ובשל מסקנותיה. הוא סבר כי על הממשלה ועל העומד בראשה ליטול על עצמם אחריות. משלא קרה הדבר – התפטר מהממשלה.
כבל נחשב לאחד המחוקקים הפוריים ביותר בתולדות הכנסת. מאז שנכנס לכנסת יזם מעל 700 חוקים. בתחום הצרכנות יזם תיקונים לחוק הגנת הצרכן בנוגע להחזר כספי ללקוח, חוק מענה אנושי מקצועי תוך 6 דקות, וחוק פיצוי לקוח לטכנאי שאיחר. בתחום הצרכנות הבנקאית, יזם כבל תיקונים לחוק הבנקאות בנוגע לביטול דמי פירעון מוקדם של משכנתה ומגבלות על סגירת סניפי בנק. הוא יזם תיקון לחוק הביטוח הלאומי בנוגע לזכויות חיילי מילואים והתגמול המגיע להם, ואת תיקון פקודת הנישואין והגירושין כך שאפשר יהיה להירשם לנישואין ללא קשר למקום המגורים. המכון הישראלי לדמוקרטיה בחר בו לחבר הכנסת המצטיין בכנסת התשע-עשרה. ובכנסת ה-20 הוא הופיע 3 פעמים ברצף בראש רשימת 100 המשפיעים של העיתון הכלכלי “דה מרקר”.
בעשור האחרון כבל בלט במאבקיו למען תקשורת חופשית ובלתי תלויה בגורמים כלכליים ופוליטיים. היה מהבולטים נגד הניסיונות לסגור את ערוץ 10, כיו”ר ועדת הכלכלה הוביל מאבק מול נתניהו בניסיונו למנוע את פתיחתו של תאגיד השידור הציבורי (לשעבר רשות השידור).
שיאו של המאבק היה בחוק ישראל היום, אותו יזם בשנת 2014. החוק קבע כי עיתון שמוגדר כאחד מארבעת העיתונים היומיים בעלי התפוצה הרחבה ביותר בארץ יחויב להימכר בעבור לא פחות מ־70% ממחירו של העיתון היומי הנפוץ והזול ביותר, משמעותו הגבלה על הפצת עיתון ישראל היום המופץ בחינם. בתגובה להצעת החוק העיתון יצא נגד כבל ואף פרסם את מספר הטלפון שלו על גבי העיתון על מנת לעצור את החוק. על החוק היו חתומים חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה, ולאחר כחודש הממשלה נפלה והכנסת התפזרה. לימים הודה ראש הממשלה כי הפיל את הממשלה בגלל חוק ישראל היום.
בכנסת העשרים, כיהן כבל כיושב-ראש ועדת הכלכלה, הוביל כבל הליך תקדימי בקשר להתייעצות על מתווה הגז הטבעי ששיאו היה בהגעת ראש הממשלה נתניהו לדיון מיוחד בנושא. בהמשך יזם והוביל שימוע פרלמנטרי בוועדת הכלכלה בנושא בלימת הקטל בדרכים ומשבר הפקקים. כמו כן, עמד בראש ועדת החקירה הפרלמנטרית לחקר האשראי שניתן לטייקונים (פישמן וכו’), ועדה שהכריחה את הבנקאים, הרגולטורים וכל ראשי המשק הישראלי להגיע ולתת דין וחשבון על האשראי המופרע שניתן לטייקונים.
כבל מעשן לשעבר, בשנים האחרונות הניף את דגל המלחמה בעישון בעיקר בקרב צעירים. בסיום הכנסת ה-20 הצליח להעביר חוק דרמטי והיסטורי , לאחר מאבק גדול מול חברות הטבק והלוביסטים, עבר החוק שיזם להגבלה של פרסום ושיווק מוצרי עישון וטבק. על מאבקו האגודה למלחמה בסרטן החליטה לתת לו ולחברי הכנסת השותפים פרס של האגודה.