בנימין (פואד) בן-אליעזר הוא שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
בנימין בן אליעזר נולד ב-12 בפברואר 1963 בעיראק לסאלח ופארחה. שמו בלידתו, פואד, עוברת לבנימין לאחר שעלה ארצה בשנת 1950.
בשנת 1954 התגייס לצה"ל, לחטיבת גולני, ושירת בה כעשר שנים במגוון תפקידים. במהלך מלחמת ששת הימים שירת כמפקד סיירת שקד. לאחר המלחמה היה אמור לצאת ללימודים בבית הספר הצבאי הגבוה בצרפת, אולם בשל האמברגו שהטיל שארל דה גול על היחסים הצבאים עם ישראל נשלח לסינגפור והפך למדריך ראשי בבית הספר לפיקוד ומטה של הצבא המקומי. לאחר מכן שירת כמפקד חטיבה 300, ובמקביל כקצין הקישור למובלעות בדרום לבנון, ובהמשך כקצין הקישור לכוחות הלבנוניים בביירות. במסגרת תפקידים אלה היה המפקד הראשון של יזמת ההתקשרות עם נוצרים בדרום לבנון, ובין האחראים להקמתה ותפקודה של הגדר הטובה.
ב-1978 מונה למפקד אזור יהודה ושומרון, תפקיד אותו מילא, בדרגת תת-אלוף, עד לפרישתו בשנת 1982. לאחר פרישתו מונה על ידי ראש הממשלה, מנחם בגין למתאם הפעולות בשטחים, ובתפקיד זה שימש כשנתיים, עד לפרישתו הסופית אל החיים הפוליטיים.
בשנת 1984 לאחר פרק זמן מסוים בו הצטרף לאהרון אבוחצירא, ראש מפלגת תמ"י, חבר לעזר ויצמן שהקים את מפלגת "יחד". בבחירות לכנסת האחת עשרה ב-1984 קבלה "יחד" שלושה מנדטים ובן אליעזר הפך לחבר הכנסת האחת עשרה. לאחר הבחירות התאחדה "יחד" עם מפלגת העבודה ובן אליעזר הפך לחבר במפלגה זו. שימש במגוון תפקידים כחבר הכנסת, עד לבחירות בשנת 1992. בבחירות אלו שימש בהצלחה כראש מטה ההסברה של המפלגה, והיה בין הגורמים לעליית יצחק רבין לראשות הממשלה. לאחר ניצחון המפלגה בבחירות מונה לשר הבינוי והשיכון, אותו מילא עד לשנת 1996. בשנת 1994יצא בשליחותו של רבין לתוניסיה והיה השר הישראלי הראשון שנפגש לשיחה עם יו”ר אש”ף, יאסר ערפאת.
לאחר שובה של מפלגת העבודה לשלטון בראשות אהוד ברק, בשנת 1999, מינה אותו ברק לתפקיד סגן ראש הממשלה ושר התקשורת. ב-11 באוקטובר2000 מונה לשר הבינוי והשיכון, נוסף על תפקידיו הקודמים.
בממשלת האחדות של מפלגת העבודה והליכוד בראשות אריאל שרון מונה בן-אליעזר לשר הביטחון.
תקופתו כשר הביטחון הייתה תקופה של פיגועים קשים, וראשיתה של ההסלמה במלחמה שבין מדינת ישראל ובין הפלסטינים המכונה אינתיפאדת אל-אקצה. בחודש ספטמבר 2001 התמודד על משרת יושב ראש המפלגה, וניצח.
באוקטובר 2002, בעקבות הצעת תקציב המדינה לשנת 2003, תקציב לו התנגדה מפלגת העבודה עקב היותו מנוגד לעקרונות המפלגה והבטחותיה לבוחר, הוביל בן אליעזר לפרישת מפלגת העבודה מהקואליציה. לאחר מכן התמודד שוב על ראשות המפלגה.
ב-10 בינואר 2005, בעקבות אישור תוכנית ההתנתקות, הצטרפה מפלגת העבודה לקואליציה, ובן-אליעזר מונה לשר התשתיות הלאומיות. הוא פרש מתפקידו יחד עם שאר חברי סיעתו ב-23 בנובמבר 2005.
בבחירות לראשות מפלגת העבודה ומועמדה לראשות הממשלה לקראת הבחירות לכנסת השבע עשרה, שנערכו ב-9 בנובמבר 2005, התמודד בן אליעזר וזכה ב-15% מהקולות. עמיר פרץ ניצח בבחירות וזכה בראשות המפלגה.
עם הקמת הממשלה ה-31, ב-4 במאי 2006, מונה בן אליעזר בשנית לתפקיד שר התשתיות.
בבחירות לכנסת ה-18 הוצב במקום השמיני ברשימת העבודה לכנסת ונבחר לעוד כהונה בכנסת. לאחר הקמת הממשלה ה-32 והצטרפות מפלגת העבודה לקואליציה זו, מונה בן אליעזר לתפקיד שר התעשייה, המסחר והתעסוקה.
בנימין בן-אליעזר מתגורר בראשון לציון, נשוי בשנית ואב לחמישה ילדים.