חברות וחברים שלום, 

לפני מפלגת העבודה נפתחה השנה הזדמנות חדשה מופלאה. הערכים האותנטיים והותיקים של תנועת העבודה, אלה שלאורם התגשם כאן המפעל הציוני בדמות הקמתה של מדינת ישראל, הפכו להיות רעננים, נכונים, מדוייקים ורלוונטיים יותר מאי פעם. שפת הסוציאל דמוקרטיה ושפת הציונות נישאות בפי כל, ואלפי צעירים התפקדו למפלגת העבודה, תוך שהם מביעים אמון בערכיה ומבקשים ליטול חלק בבניתה מחדש כמפלגה מובילה, גדולה ומרכזית. מפלגה אשר אינה מסתפקת עוד בהיגררות לכל ממשלה אך ורק כדי להסתפק בפירורי שלטון, אלא ככזו המשפיעה השפעה מכרעת על סדר היום של אזרחי ישראל ועל גורלה של המדינה.

מטרתנו להיאבק למען מדינת מופת. מדינה הגונה, אחראית, סולידארית, מוסרית, צודקת. כזו המאפשרת לאזרחיה לחיות בכבוד וברווחה, באופן שהקיום שלהם לא יהיה רק קיום של הישרדות, אלא גם קיום ערכי ותרבותי.

המדינה שלנו במשבר עמוק: התפוררות מערכות השלטון, בצד התחזקות בלתי נתפסת ואף מסוכנת של בעלי ההון, באופן שכוחם כבר עולה על זה של אלה שנבחרים על ידי הציבור בבחירות דמוקרטיות. הפרטה וייבוש תמידיים של המדינה, והעברתה נתחים נתחים לבעלי הון. השלטון המקומי הופקר ונחלש, הבטחון התעסוקתי נשחק, וקרוב למליון עובדים מועסקים באמצעות קבלני כ"א ו"נותני שרותים", והם נטולי כל כוח ויכולת להתאגד ולהיות "אנחנו", ונדונים לעוני ולקיום של השרדות.

העברת השליטה, הנכסים, הכוח והממון מן הרבים אל המעטים מסכנת את הדמוקרטיה. זו אינה רק סוגיה "חברתית" אלא סוגיה לאומית ובטחונית. צבא רב עוצמה הוא כמובן חיוני במצבנו הבטחוני, אולם כוחה  האמיתי של מדינת ישראל אינו במטוס קרב משוכלל, אלא בהיותינו חברה סולידארית, ערכית, משכילה, יוצרת ונאורה, המתלכדת סביב אתוסים לאומיים מכוננים משותפים.

חובתה של מדינה נאורה ומפותחת להעניק לאזרחיה את הזכות לתעסוקה בכבוד, לחינוך ולהשכלה, לבריאות, לבטחון אישי, לקורת גג, למשפט צדק, למים. מדינת ישראל, תחת ממשלות בעלות גוון ימני כלכלי מובהק, מתנערת בהדרגה ובהתמדה מחובותיה אלו, ומאלצת את האזרח לשלם מכיסו עבור כל אלה, ורק אם ידו משגת.

התפוררות זכויות היסוד של בני האדם העובדים כבר מזמן אינה נחלת העניים, והיא זולגת בקצב מבהיל אל מעמד הביניים הנשחק והמצטמק. מעמד הביניים, הן בעלי העסקים הקטנים והבינוניים והן השכירים, הוא המעמד הנושא בעיקר הנטל, ובלעדיו אין מדינה. התפוררותו של המעמד הזה מסכנת את היציבות שלנו.

ישראל נמצאת כיום במקום הראשון והמביש בפערים בין עניים ועשירים מבין כל 33 מדינות ארגון ה- OECD. אנחנו האחרונים שיכולים להרשות זאת לעצמנו.

משימות רבות עומדות לפנינו בדרך לתיקון החברה והשבת המדינה לידי הריבון: אזרחיה. בהם הרחבת בסיס התקציב; השבת הזכות להתפרנס בכבוד באמצעות שורה של צעדים חיוניים הקשורים בעולם העבודה; חיזוק העבודה המאורגנת; חיזוק השרות הציבורי; עידוד תעשיית האמת היצרנית, המחקר והפיתוח - לואו טק והייטק כאחד, והעדפתה על פני כלכלה של תרגילים פיננסיים; שינוי מדיניות המס מרחיבת הפערים; רגולציה חזקה על שוק ההון לצורך הגנה על חסכונות הציבור, ועוד.

אני מאמינה שסדר היום הפוליטי הקיים, העוסק באובססיביות אך ורק בימין ושמאל מדיני, הוא סדר יום עבש, קטן, חסר מעוף, שאינו מביא לתוצאות, ומנותק כליל מתהליכים עמוקים שעוברים על אזרחי המדינה. אני מציעה סדר יום אחר, מאמינה בו ודבקה בו, ועל סמך סדר היום הזה שהקפדתי להדגיש ולחדד גם כאשר עורר ביקורת – נבחרתי להנהיג את מפלגת העבודה.

אני סוציאליסטית על פי אמונתי, וסוציאל דמוקרטית במעשה ומתוך הכרת המציאות. אני אוהבת את המדינה ומרגישה מחויבות עזה לאתוס הציוני, ואני שוחרת שלום. כמובן מאליו אני מאמינה ביושר ובנקיון כפיים, וסבורה שנציגי ציבור צריכים לחיות חיים נורמאליים, צנועים ופשוטים כאחד האדם.

מפלגת העבודה היא מפלגה שוחרת שלום, ברוח פרגמטית ומציאותית ומתוך הכרה במציאות המורכבת שאנו נתונים בה. בכל מקום שבו תהיה מפלגת העבודה בעמדת הכרעה, נחתור להסדר מדיני ולפשרה טריטוריאלית, תוך התכתבות תמידית עם המצב הגאו פוליטי המשתנה. תהליכים דרמאטיים עוברים על המזרח התיכון, ואין לדעת לאן פניו של "האביב הערבי", ומה הוא צופן בכנפיו. יש בו רוחות של תקווה ודמוקרטיזציה, אבל גם סיכונים לא מעטים וחשש שאותו אביב יחזק דווקא כוחות פונדמנטליסטיים קיצוניים. בתוך עולם משתנה זה אנחנו ערים לסכנות ונערכים להן, אבל כל הזמן מושיטים ידינו לשלום עם שכנינו.

עלינו לזכור תמיד שעוני ופערים מובילים להקצנה, לגזענות וללאומנות. בהם יש להיאבק כדי לפרוץ את המעגל. אסור לעיסוק החשוב בסוגיית הגבולות לגרום להתנערות מעיסוק במה שבתוך הגבולות: המדינה ואזרחיה.

אני דוחה בשאט נפש כל שיח של שנאה ושל גזענות. יש לטפל בשסעים המרים והמעמיקים בחברה הישראלית ולרפא אותם, כי חידודם יוצר שיח פסול של שנאה ומחליש אותנו. מפלגת העבודה היא מפלגה אוניברסאלית ולא סקטוריאלית. היא אינה מייצגת סקטור כזה או אחר, ואל לה לחדד את השקפותיה באמצעות עוינות לקבוצות אחרות ופסילתן. אנו מחוייבים  לכל אישה ואיש בישראל, גם כאשר עמדותינו אינן עולות בקנה אחד עם עמדותיהם. כמפלגה החותרת לשוב להנהגה, נהיה מנהיגים של כולם: שמאל וימין, עניים ועשירים, ערבים ויהודים, חרדים וחילונים, עולים וותיקים, פריפריה ומרכז. לכולנו, עד כמה שהדבר עשוי להיראות קשה ודמיוני, ערכים משותפים, שעלינו לעמול על כינונם ולהפכם לדבק מאחד גם אם זה קשה. להיות מדינה האחראית על אזרחיה, על כל המשתמע מכך.

הבחירות לכנסת מתקרבות והולכות. משימת כולנו היא להשיב למפלגת העבודה את ערכיה, ולהפוך אותה למפלגה הראויה לחזור להנהגה. אלטרנטיבה שלטונית לליכוד, ומי שמובילה את הגוש כמפלגה הגדולה ביותר בו, ולא כמי שנשרכת אחרי אחרים. רק אנחנו מציגים סדר יום מאובחן וערכי לאזרחי מדינת ישראל, הו כלכלית והן מדינית.