ח"כ שלי יחימוביץ'

מתווה הגז: המתוגמלים, המודחים, ואלה שנמצאים באודישן ורועדים מפחד

9.12.15 שלי יחימוביץ

הי זאת שלי, מתווה הגז: המתוגמלים, המודחים, ואלה שנמצאים באודישן ורועדים מפחד.

יוסי כהן הוא איש מאוד מוכשר, ראוי, עתיר ניסיון. אני בטוחה שהוא יהיה ראש מוסד מצוין. גם קרבתו האינטימית לנתניהו היא לא מגרעת בעיני אלא יתרון.

ראוי ומועיל שהיחסים בין ראש הממשלה וראש המוסד יהיו יחסי אמון (ובלבד כמובן שראש המוסד לא יהסס להגיד לראה"מ גם דברים שאינם ערבים לאזניו.)

אבל צריך להגיד את האמת השקופה: לא היינו זוכים לברך את כהן על תפקידו הבוקר אם היה משמיע ביקורת ולו קלה על מתווה הגז.

לו היה מסביר לרוה"מ שהמתווה אינו מקדם שום ענין בטחוני אלא להיפך, או אפילו לו היה נותן תמיכה מגומגמת וקצת פחות נלהבת לטיעוני נתניהו, הוא לא היה ראש המוסד. נקודה.

גורלם המקצועי של הרבה אנשים נחרץ בידי נתניהו בימי המתווה העצובים האלה. ושימו לב מה קרה למי שלא הסכימו לשרת את הבוס, לא רצו לעשות שקר בנפשם המקצועית, וחשבו בתמימותם שתפקידם לשרת את הציבור, ולא את טייקוני הגז.

לממונה על ההגבלים העסקיים פרופ' דיויד גילה, גדול המומחים בארץ להגבלים עסקיים, הובהר בסגנון של מאפיה שאם לא יתיישר – יבודד, יוחרם, וסמכותו תישלל ממנו בכוח. הוא נאלץ ללכת.

יו"ר רשות החשמל אורית פרקש, שהפוליטיקה רחוקה ממנה כרחוק מזרח ממערב, שטרחה והזמינה דוח בין לאומי על השפעת מחיר הגז על מחיר החשמל (מאחד המומחים העולמיים בתחום, סרג'יו אסקארי קבע שהתנהלות הממשלה תעלה לציבור מאה מיליארד שקלים) – הודחה בבושת פנים ועל לא עוול בכפה.

הכלכלן הראשי של משרד האוצר ד"ר מיכאל שראל אומנם עזב מרצונו, אבל מעשה ידיו המקצועי, הדו"ח המחקרי היחיד שנכתב באוצר על הגז, ובו קבע שיצוא הגז יזיק לכלכלת ישראל – הוכחש, הועלם, וכשבלית ברירה פורסם, זה היה עם הרבה השחרות של הטקסט.

אז אמרנו שיש מתוגמלים ויש נענשים, אבל יש עוד קבוצה והיא לא פחות בעייתית.

אלה האנשים שמחכים ומייחלים כעת למינוי כלשהו בשרות המדינה, וקיבלו כבר את כל הסימנים וההוכחות לכך שאם לא יעשו כמצוות נתניהו, ואם לא יהיו שחקנים פעילים בקרקס השקרים הזה, הם יכולים לשכוח מהמינוי.

לא רוצה להטיל דופי באיש מהם, מדובר באנשים טובים. טובים, אבל אנוסים ושבויים ולכן גם צייתנים.

המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, הוא בין המועמדים הסופיים לכהונת היועץ המשפטי לממשלה. הוא זה שהזהיר במילים חמורות ש"יש לווייתן בחדר" ושהמונופול הוא סכנה לדמוקרטיה. מאז הוא התיישר.

אורי שוורץ, ממלא מקומו הזמני של דיויד גילה ואחד המועמדים המובילים להחלפתו, אמר בועדת צמח שאם חברות הגז לא יפתחו את השדות הוא לא יפחד להתעמת אתם בבית המשפט ואפילו לקחת מהם את החזקה על המאגרים. מאז הוא התיישר.

מוריס דורפמן, סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה והיום ברשות החברות, מאדריכלי דוח ועדת צמח שעקרונותיו סותרים בפועל את המתווה – מועמד לרשת את אורית פרקש המודחת ברשות החשמל החדשה. גם הוא הפך להיות סנגור נלהב של המתווה.

לא פלא שכל אלה באים ככפואי שד לועדת הכלכלה, סובלים בה קשות, ומסרבים להתראיין בנושא.

זה אנושי לפחד. אבל איזה מחיר נורא אנחנו הולכים לשלם על זה.

בתמונה: יוסי כהן ואני בועדת הכלכלה