ח"כ נחמן שי

מדיזנגוף ועד גלגלצ

חברים וחברות,
האינתיפאדה השלישית קפצה ביום שישי לפני שבוע מדרגה. התקפת הטרור בלב ת"א, ברחוב שהכי מזוהה עם העיר הזו, זעזעה רבים. כבר כתבתי כי ירושלים ואזורי יהודה ושומרון נראים "מתוך" ישראל מרוחקים וזרים, אבל כשהאש מגיעה ללב המדינה, התפיסה משתנה מיד. מסייעת לכך העובדה כי עד כה לא נמצא הרוצח וחוסר הידיעה על מקום הימצאו ממשיכה ובצדק להטריד רבים. ברור כי הממשלה לא מצאה דרך להתמודד עם הטרור. כוחות הביטחון לסוגיהם הם רק מרכיב אחד, קצר טווח, בתשובה שלנו. המרכיב השני, יוזמה מדינית, שתיתן לפלסטינים תקווה ולכולנו אופק מדיני, נעדרת. אני חוזר ואומר, הראשון לא יצלח ללא האחר.
משטרת ישראל שהופתעה מן התקפת הטרור, אגב במרחק של כ-300 מטרים מתחנת המשטרה בדיזינגוף, כשלה במסירת המידע המתאים והראוי לציבור. פער גדול מפריד בין איסור על מפקדים למסור מידע על החקירה לבין התעלמות מן הצורך הציבורי לקבל מידע ולקבוע את התנהלותו. פשוט מאוד איש לא היה מוכן פה ועדיין אינו מוכן, ליטול על עצמו את האחריות לשלום הציבור. קוראים לזה מנהיגות. אלה הדברים שאמרתי לרזי ברקאי בתוכניתו "מה בוער" בגל"צ. להאזנה לחצו על התמונה, החל מדקה 03:00:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%94%D7%94%D7%94%D7%94.png
24 שעות לאחר הפיגוע הגיע נתניהו לבר "הסימטא״ לראות, להתרשם ולדבר עם הציבור. הוא ניצל במה זו דווקא כדי לתקוף את הציבור הערבי בישראל ולתקוע טריז בינו לבין הציבור היהודי. טעות חמורה, שכן ברגעים כאלה הציבור זקוק לדברי רגיעה ופיוס. אזכיר כי רק שלושה ימים לפני כן יצאה הממשלה בהטיה גדולה, 15 מיליארד ש״ח למגזר הערבי ב- 5 השנים הבאות. אז לאיזה נתניהו להאמין?
הנה מה שאמרתי על כך מעל בימת כנסת:
/Pulseem/ClientImages/3320///ngkkk.jpg
בוועדת החינוך של הכנסת התנהל דיון סוער על "שוברים שתיקה". הארגון מצליח לעורר את חמתה של הממשלה, של הימין, אבל גם של רבים אחרים בציבור הישראלי שפעילותו נראת להם כבגידה. לא פלא שח"כים עפו מהישיבה בזה אחר זה בהוראת היו"ר, ח"כ יעקב מרגי. אני לא מתלהב מ"שוברים שתיקה" אבל אם בידיהם עדויות אמת של חיילים על התנהגות חריגה ולא מוסרית, שאינה הולמת את הקוד האתי של צה"ל, אני מצפה לקבל אותה. צריך להפריד בין הארגון, כולל המימון שלו, לבין המידע שיש בידיו על התנהגות צה"ל. ואוסיף, אם יש לו.
לדברי בדיון בוועדת החינוך בנושא "שוברים שתיקה", לחצו כאן.
אני רוצה לסכמם כך: גם "שוברים שתיקה", גם "אם תרצו" וגם ארגונים אחרים הם מרכיבים חיוניים בשיח הציבורי בישראל. השיח חורג לפעמים וגולש, אבל הוא מייצג נאמנה את הדמוקרטיה הישראלית ואת היכולת שלה להכיל דעות, עמדות ואמונות שונות. זה הסוד שלנו. ל"שוברים שתיקה" רק אומר כי הם חייבים לבדוק היטב את פעילותם בחו"ל. פעילות כזו מבאישה את ריחה של ישראל בעולם והיא חורגת מגבולות הויכוח הפנימי.
פועל יוצא מהדברים האלה הוא קמפיין ה-BDS נגד ישראל. בכנסת הקמנו שדולה שמורכבת מחברי סיעות האופוזיציה והקואליציה כדי לבחון את התמודדותה של ישראל עם תנועת ה- BDS. נדמה לי שעכשיו כבר אין צורך לשוב ולהסביר עד כמה רב הנזק שקמפיין זה מנחיל לישראל. המסע תופס תאוצה ככל שהפתרון המדיני מתרחק, ככל שישראל מסתבכת עם חוקים כגון חוק סימון העמותות וככל שהמערכת הבינלאומית מגלה חוסר סבלנות כלפינו.
לסיקור כינוס השדולה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///nm%D7%A55.jpg
כאן לכתבה בג'רוזלם פוסט.
לדברי בשדולה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///sccc.jpg
וכאן לנאומי במליאה בנושא הביקורת הבינלאומית על חוק העמותות. לצפייה לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%A2%D7%9E%D7%95.jpg
בנושאים הללו; יוזמה מדינית, גל הטרור, חרמות וגם על חיזוק הקשר בין ישראל לאיטליה, נפגשתי בתחילת השבוע עם יו"ר ועדת חוץ ובטחון בסנאט האיטלקי, הסנאטור קזיני  (Pier Ferdinando Casini):
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%99%D7%98.jpg
ביום רביעי השבוע, הזמין יו"ר המפלגה, יצחק הרצוג, את ח"כ מרגלית ואותי להיפגש עם 8 סנטורים מהמפלגה הדמוקרטית בארה״ב גם מהם שמענו בדאגה כי ה- BDS הוא אתגר משמעותי אפילו בארה"ב וכי צריך לקחת אותו בחשבון. הם ביקשו רעיונות.
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%90%D7%A8%D7%94.jpg
הדגשנו כי בנושא תנועת החרם אנחנו עומדים בשורה אחת עם הממשלה ומתנגדים לקמפיין הזה בחריפות. כאמור, אין זה מפחית מהביקורת הרבה שיש לנו על הממשלה ומדיניותה מבית ומחוץ.
הדיון על גלגלצ, תחנת המוזיקה הפופולארית מבית גלי צה"ל היה השבוע הרבה יותר מסתם עניין של פלייליסט, כפי שניסתה שרת התרבות לטעון. בעיניי זו עוד חוליה אחת במסע ההולך ונמשך של ממשלה שמנסה להחליט עבורנו מה נקרא, מה נשמע ואולי גם מה נחשוב. הדחף להתערב בכל עניין שיש בו יצירה, עצמאות והבעת דעה, הוא מסוכן ביותר. זוהי מהות הויכוח בינינו לבינם, ביני לבינה.
אמרתי בשקט ליוצרת קורין אלאל שבאה לדיון בוועדת החינוך, כי "אין לנו ארץ אחרת ואני לא אתן להם לקחת אותה מאיתנו." וכך אני מרגיש בדיוק. מעבר לאירועים על פני השטח צריך תמיד לחפש תמיד את התמונה הכוללת את המשמעות העמוקה, את האסטרטגיה.
להודעתי לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F%20%D7%92%D7%9C.jpg
בשבוע הבא נכנס בכנסת את שדולת הגמלאים. על סדר היום – מאבק הביטוח הסיעודי שחברות הביטוח מתנערות ממנו, לאחר שבמשך שנים גבו מיליארדי שקלים מן המבוטחים. העניין אינו פשוט, תוחלת החיים בישראל ממשיכה לצמוח והיא מציבה אתגרים לכל המערכות הממלכתיות והפרטיות של הרווחה והבריאות. עם זאת בשום אופן אין להניח לחברות להתנער מהמחויבות שלהם וחייב להימצא פתרון הן לטווח קצר והן לטווח ארוך. אנחנו לוחצים על הממשלה לדרוש מחברות הביטוח להמשיך הביטוח הסעודי ולא לזרוק את המבוטחים שלהם החוצה.
להזמנה לשדולה לחצו (*מס' המקומות מוגבל):
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%90%D7%91%D7%A7%20%D7%94%D7%91.jpg
השבוע התפרסמה סטטיסטיקה מפחידה של תאונות הדרכים. מגמת העלייה במספר ההרוגים עומדת בניגוד לכל הגיון, בוודאי מול ההשקעות הגדולות בתחבורה ובדרכים. ישראל אינה נלחמת בתאונות הדרכים.הנה הנתונים מתוך דו"ח הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים שפורסמו בעיתון דה מרקר: "מספר ההרוגים בתאונות הדרכים בשנת 2015 זינק זו השנה השלישית ברציפות והסתכם ב- 375 בני אדם- כמעט הרוג ביום בממוצע. קפיצה של 12% במספר ההרוגים בתוך שנה וזינוק של 23% מאז 2012".
נתתי דעתי לנתון אחד מתוך המספר הכולל; 45% מכלל הולכי הרגל ההרוגים הם קשישים (!). זה מחזיר אותי להצעת החוק שיזמתי יחד עם עמותת אור ירוק אשר תאריך את משך המופע הירוק ברמזורים להולכי רגל באזורי מגורים של קשישים. כך יוכלו לחצות את הכביש בביטחון, אולי בדרך הזאת נצמצם את מספר הנפגעים בקרב אוכלוסיה זו.
להודעה על החוק לחצו על התמונה:
/Pulseem/ClientImages/3320///%D7%9E%D7%A2%D7%91%D7%A8%20%D7%97.jpg
לכתבה בדה מרקר לחצו כאן.
זה היה השבוע שהיה.
אשלח מפה ברכה לראש המוסד החדש, יוסי כהן. נפגשתי עמו פעמים אחדות בשנים האחרונות בתפקידו כראש המטה לביטחון לאומי והתרשמתי. הוא רציני, מעמיק, ענייני ועם זאת נעים ואיש שיח. כל זה עשוי להיות תחפושת כי הרי אנשים שם לומדים להחליף זהויות במהירות. אני חושב שלא.בכל מקרה למפקד היוצא, תמיר פרדו ולאנשי הארגון, הסמויים מן העין, מגיעה ברכת הצלחה ותודה.
מאחל לכולנו שבת שלום ומבורכת,
שלכם נחמן