ישיבות סיעה

ישיבת סיעת המחנה הציוני 2.1.17

 

ח"כים נוכחים (לפי סדר ישיבה) : מרב מיכאלי, יצחק הרצוג, אראל מרגלית, עמר בר לב, יואל חסון, יעל כהן פארן, איל בן ראובן, קסניה סבטלובה, שלי יחימוביץ', מנואל טרכטנברג, זוהיר בהלול, סתיו שפיר, איציק שמולי, יוסי יונה, איילת נחמיאס ורבין, רויטל סוויד, עמיר פרץ, איתן ברושי, מיכל בירן, מיקי רוזנטל.

ח"כים נעדרים : ציפי לבני, חיליק בר, איתן כבל, נחמן שי.

דברי פתיחה :

יו"ר סיעת המחנה הציוני, ח"כ מרב מיכאלי:

"ראש ממשלה ששקוע בחקירות אין לו מנדט ציבורי ומוסרי לקבוע דברים גורליים, כי קיים חשש אמיתי שיכריע על פי האינטרס האישי של ההישרדות הפוליטית שלו ולא על פי האינטרס הלאומי". זה לא אני אומרת, זה נתניהו אמר. לא כל כך מזמן, כשראש הממשלה היה אולמרט.

לא יתכן שראש ממשלה יהיה פטור מחקירה. ההצעה הנוכחית של ח״כ אמסלם שאי אפשר יהיה לחקור ראש ממשלה מכהן זה פשוט אחד יותר מדי, בטח בזמן שבישראל אין שום הגבלה על אורך הכהונה. אי אפשר הכל.

בתרבות הפוליטית שלנו ראש הממשלה מחזיק כמה תיקי ממשלה שבא לו, עושה הסכמים קואליציוניים שמשרתים רק אותו, ובן דוד שלו נושא ונותן בשמנו ומשמש כיועץ המשפטי שלו בלי הסכם ניגוד עניינים. בתרבות הפוליטית של נתניהו אי אפשר לקבוע שלא יחקרו ראש ממשלה״.

ראש האופוזיציה ויו"ר המחנה הציוני ח"כ יצחק הרצוג:

"צהריים טובים, ה איננו יום שמח, זה יום קשה לישראל. ראש ממשלה בישראל תחת חקירה ואין בנו טיפה של שמחה לאיד.

הייתי אומר שהדבר הבסיסי ברגעים מהסוג הזה הוא להבין כי זאת מדינת שלטון החוק ויש לכבד את רשויות האכיפה וגורמי האכיפה. יש לתת להם למצות את המהלך כולו ללא מורה, ללא חשש וללא התערבות חיצונית ובמיוחד למנוע חוקים מיותרים שמנסים לעוות את העובדה שהחקירה מתבססת על החלטות של יועץ משפטי לממשלה ומערכת בלתי תלויה.

החלטת הממשלה אתמול על חגיגות שבעים למדינה, אם הוא לא פתטי הוא אירוני. מכיוון שמדינה כמו שלנו, עם תל"ג בהיקף עצום ותקציב של כ-400 מיליארד ₪ לשנה. מדינה כזו צריכה לפשוט יד ולגייס תרומות לחגיגות יום הולדתה? זה נראה רע ומדיף ריח רע. לא נראה מכובד, משדר תמונה של מדינה מקבצת נדבות ומן הראוי שמדינת ישראל וממשלת ישראל יתקצבו את החגיגות הללו כדת וכדין וכיאה ונאה למדינה מתוקנת.

ישיבת הקבינט המדיני-ביטחוני אתמול התמקדה בסוגיית החיילים היקרים אורון שאול והדר גולדין. דיון שהיה חייב להתקיים מיד לאחר צוק איתן ולא התקיים עד אתמול.

אין ספק כשצריך להפעיל את כל המנופים כנגד החמאס כדי להשיב הביתה את הבנים האהובים. הייתי מפעיל את הכלים הללו, כולל הכלים שהחליט הקבינט, וכלים נוספים. כולל מאמץ הסברתי אינטנסיבי כלפי מדינות שיש להם השפעה על החמאס. לרבות טורקיה וקטאר ומדינות נוספות ולעשות הכל כדי לתת מענה ולהשיב את הבנים הביתה.

זהו ההסכם הבסיסי בין מדינת ישראל לבניה. זה הסכם לא כתוב שאומר דבר אחד. אנחנו שולחים אתכם ואנחנו מחזירים אתכם וכל דחייה של דיונים פוגעת במהלך הזה ואנחנו צריכים לעשות הכל כדי לעודד לחזק ולתמוך במשפחות ובלחצים על החמאס כדי להביא אותם הביתה."

סדר יום הישיבה :

דיון בהצעות חוק שעל סדר היום, הודעות נוספות.

דיון:

מזכ"ל התנועה הקיבוצית, ניר מאיר, הציג את התיקון לחוק המים. הוא ציין, כי בפעם הראשונה נוצר פיצול בין הצפון לדרום ובין תנועת המושבים לתנועה הקיבוצית וכי מדובר במדיניות הפרד ומשול. הוא הסביר כי משמעות החוק הינה למעשה הלאמת המים, וכי הוא סבור שהפרק החקלאי אינו צריך להיכלל בהצעת החוק הנוכחית. הוא אמר כי ביום ד' אמורה הועדה המשותפת לוועדת הפנים ולועדת הכלכלה להכריע בנושא, וביקש מחברי הכנסת לתמוך בפיצול הפרק העוסק בחקלאות מהפרק העוסק בצריכת המים הבייתית. הוסיף על דבריו יו"ר התאחדות חקלאי ישראל, אבו וילן, כי לא מדובר פה במאבק פוליטי על אף שיש כאלה שמנסים לציירו ככזה. הוא טען כי במקום להוביל מהלך של הוזלת מחירי המים, מובילים מאבק בין הצפון לדרום. הוא הוסיף כי במידה והחוק יעבור בעמק המעיינות יאלצו להוסיף כחצי מיליון שקלים. יו"ר התאחדות האיכרים, דובי אמיתי, טען כי מדובר בניסיון ציני לקחת מחקלאים ולפצות על מחדלים. וכי העלות המשוערת הינה כ-150 מיליון שקלים בשלב א' וכ- 100 מיליון שקלים בשלב ב' שהמדינה צריכה לממן על מנת לפתור את הבעיה. ראש מועצה אזורית מגידו, איציק חולבסקי, אמר כי הסיעה היא הבית האמיתי של ההתיישבות והחקלאות, וכי חשוב להוציא את פרק החקלאות מהתיקון. ח"כ עמר בר לב הסביר כי הצעת החוק אומרת שהמים נמצאים לכאורה במיכל אחד, וכך מחירי המים יהיו שווים בין כל אזורי הארץ. זאת במקום שהמדינה תסבסד את המקומות שבהם משלמים יותר. ח"כ איתן ברושי הוסיף כי הצעת החוק אושרה בקריאה ראשונה בתמיכתנו כאשר זה היה ביטוי להסכמה רחבה על הורדת המים לצרכנים הפרטיים אך הוסכם כי יקשרו זאת עם החקלאים. הוא טען כי הפתרון בעיניו הינו פיצול חלקי אשר יתן כשלושה חודשים לגשר על הפער, אך הממשלה מתנגדת. בהמשך הסבירה ח"כ מיכאלי כי בתחילת סדר היום תעלה הצעת חוק השידור הציבורי, ובזכות הגשת ההסתייגויות בוועדה ניתן לסיעה זמן דיבור רב. היא ביקשה מכל חברי הכנסת כי ידברו חמישים דקות על הצעת החוק על מנת למשוך זמן ולייסר את הקואליציה. עוד ציינה כי הצעת החוק מובאת בבהילות מכיוון שצריך לתת תשובה לבג"ץ על השאלה מדוע התאגיד לא התחיל לשדר ב1.1.17. בהמשך הישיבה דיברה גב' דבי גילד-חיו מהאגודה לזכויות האזרח, היא הסבירה כי הגיע לישיבת הסיעה מכיוון שהשר אורי אריאל פרסם תכנית חדשה לפתרון בעיית הבדואים בנגב. התכנית מתייחסת רק לישובים המוכרים בנגב, כלומר האג'נדה נשארה כפי שהייתה. התפיסה היא שאם יחזקו את הישובים המוכרים יהיה קל יותר לפנות את הישובים הבלתי מוכרים, בדומה להצעת החוק שבאה להסדיר את הבעלות על הקרקע. היא טענה כי כל הסכמי הבעלויות מוצגות כנדיבות אך בפועל מדובר בהכתבה חד צדדית של הסכם ללא הידברות עם האוכלוסייה הבדואית. חלק נוסף בתכנית הינו בניית כאלף יחידות דיור אשר מטרתן כביכול לתת מענה לאלה שפונו, אך זה אינו מקובל על התושבים. ח"כ איציק שמולי טען כי ללא ספק עניין תביעת הבעלות הוא סלע המחלוקת ויש לשאול אם ניתן להניח פתרון המקובל על כלל האוכלוסייה הבדואית. ח"כ עמר בר לב הוסיף כי חלק מהפתרון אינו קשור לתביעת בעלות וכי יש קרקעות מדינה שעל חלקן ניתן לפתור חלק מהבעיות.

נושאים נוספים שעלו:

ח"כ מרב מיכאלי הודיעה כי ביום רביעי הקרוב בשעה 5 תתקיים ארוחת ערב לחברי הכנסת במסעדה מוזה בהר.

ח"כ מיכאלי הודיעה כי ישלח לח"כים תקנון הסיעה וביקשה להעביר הערות בהקדם.

עוד הציגה את דוברת הסיעה החדשה איה מזרחי.

ח"כ יעל כהן פארן הודיעה כי ביום ד' תעלה את הצעת החוק הסיעתית העוסקת במפרץ חיפה.